כלל ושני בכירים אחראים לפרסום קומוניקאט המהווה לשון הרע כלפי עו"ד ד"ר יוסי שגב

תביעה זו עניינה פרסום של הודעה לעיתונות אשר, לטענת התובע, מייחס לו מעשים פליליים מתוך ידיעה שאין בפרסום אמת, והוא מהווה לשון הרע.

התביעה הוגשה בשנת 1998 והגיעה לדיון בפני, לראשונה, ביום 11.9.03.

הצדדים פנו להליכי גישור ומשאלה לא הצליחו החל התיק להישמע ביום 12.9.04.

העובדות:

1.         התובע (להלן גם: "שגב"), הוא עורך דין ובעל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המשפט העסקי מסחרי.

בבעלות התובע ורעייתו היתה חברה בשם י.מ.ש השקעות בע"מ (להלן: "י.מ.ש").

2.         נתבעת מס' 1 (להלן גם: "כלל"), הינה חברה ציבורית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בזמנים הרלוונטים, כמפורט בכתב ההגנה, החזיקה כלל במניות של כלל סחר בע"מ שהיוו כ-80% מן ההון המוצא והנפרע של כלל סחר. כלל סחר מצידה החזיקה, בתקופה הרלוונטית, באמצעות חברת בת, במניות של מס"ח מימון סחר בע"מ ומס"ח החזיקה במניות של נתבעת 2 המהוות 75% מן ההון המוצא והנפרע של נתבעת 2.

3.         נתבעת מס' 2 (להלן גם: "כלל אינווסטמנט"), היא חברה רשומה בישראל .

            בזמנים הרלוונטים עסקה כלל אינווסטמנט, בין היתר, בייעוץ, ביצוע וניהול של עסקאות עתידיות במטבע-חוץ ובסחורות (פורוורד).

4.         נתבע מס' 3 (להלן: "עו"ד אברהם"), הוא עורך דין ובעל משרד עורכי דין העוסק בתחום המסחרי.

עו"ד אברהם שימש כב"כ הנתבעות 1  ו-2 בעניינים שונים (ר' סעיף 6.02 לכתב ההגנה מטעם נתבעים 1, 3, 4, 6 ו-7).

5.         נתבע מס' 4 (להלן: " דוברת"), שימש בזמנים הרלוונטים כמנכ"ל כלל.

6.         נתבע מס' 5 (להלן: "דר"), כיהן בחלק מהזמנים הרלוונטים כמנכ"ל כלל אינווסטמנט.

7.         נתבע מס' 6 (להלן: "עו"ד שוויגר"), הוא עורך דין ובזמנים הרלוונטים  שימש כיועץ המשפטי של כלל ושל חברות הבנות שלה.

8.         נתבע מס' 7 (להלן: "שרביט"), היה הדובר של קבוצת חברות כלל בזמנים הרלוונטים (ר' סעיף 3.9 לכתב התביעה. ס' זה הוכחש באופן כללי בכתב ההגנה, אולם בסעיף 1 לתצהיר שרביט מצהיר שרביט כי שימש כדובר של כלל ונתן, על פי הצורך, שירותי דוברות לחברות בנות או מסונפות של כלל ובהן כלל אינווסטמנט).

9.         בשנת 1989 פתחו שגב וי.מ.ש חשבון השקעות בכלל אינווסטמנט והפקידו בהם כספים.

אריה גולדין, מנהל כלל אינווסטמנט דאז (להלן: "גולדין"), מסר לשגב וי.מ.ש דו"חות אשר הראו רווחים נאים ואשר עודדו את התובע וימש, כך לטענת התובע, להפקיד כספים  נוספים.

דוחות אלה היו דוחות כוזבים ונעשו במסגרת מעשיו הפליליים של גולדין.